פסק-דין בתיק עב"ל 43408-02-11

השופטת לאה גליקסמן :

1.     ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (בל 12053/06; השופטת אורנית אגסי ונציגת ציבור גב' ירדנה רוביו),  אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בליקוי רפואי, פטרת באזור המפשעה, כפגיעה בעבודה בעילת מיקרוטרואומה.

2.     בהתאם למוסכם על הצדדים, הטענות שנרשמו בפרוטוקול במסגרת דיון קדם ערעור הן כסיכומים בכתב, ופסק הדין ניתן על יסוד הטענות שנרשמו בפרוטוקול וכלל החומר שבתיק.

ההליך בבית הדין האזורי :

התשתית העובדתית:

3.     בתום הליך ההוכחות החליט בית הדין למנות מומחה רפואי, פרופ' רוני וולף,  ממרכז רפואי קפלן.

4.     התשתית העובדתית שהועברה למומחה הרפואי (החלטה מיום 22.1.2009) הייתה כמפורט להלן:

4.1.                     התובע  יליד 1970, עובד משנת 1993 כנהג אוטובוס בחברת אגד.

4.2.                     התובע עבד מדי יום כ-14 שעות.

4.3.                     במסגרת עבודתו התובע ביצע פעולות חוזרות ונשנות של התרוממות מכסא הנהג וישיבה חזרה, עשרות פעמים ביום, לעיתים תוך קפיצות בשל תנאי הדרך (פסי האטה ומהמורות). פעולות אלו הצריכו תזוזה של עכוזו של התובע ומגע שלו מחדש יחד עם כסא הנהג.

4.4.                     התנועות החוזרות ונשנות גרמו לשפשופים באזור המפשעה והעכוז.

חוות הדעת ותשובות המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה:

5.     חוות דעתו של פרופ'  וולף מיום 4.2.2009:

בהחלטה מיום 22.1.2009 הפנה בית הדין האזורי אל פרופ' וולף שאלות אלה:

5.1.                     מה המחלה ממנה סובל התובע?

5.2.                     האם לדעת המומחה יש קשר סיבתי בין הפעולות החוזרות ונשנות שביצע התובע במהלך 14 שנות עבודתו לבין הפגיעה ממנה הוא סובל?

5.3.                     אם יקבע המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודתו של התובע לבין פגיעתו של התובע והמחלה ממנה הוא סובל, האם השפעת האירועים על הפגיעה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים לרבות נתונים אישיים של התובע.

פרופ' וולף השיב לשאלות בית הדין כמפורט להלן: